התקשרו אלינו : 077-3320116 

 אימייל : Iristr@012.net.il 

 מייצגים בכל הארץ  

עו"ד איריס טרומן

התקשרו אלינו :077-3320116  נייד 054-5795890    
אימייל :Iristr@012.net.il         
מייצגים בכל הארץ 

משרד עו"ד ד"ר איריס טרומן הינו אחד ממשרדי עורכי הדין הייחודיים בתחום המשפט המסחרי -אזרחי בישראל,
 המשלב הבנה עסקית רחבה לצד עולם המשפט.                         
מייסדת המשרד הינה עו"ד ד"ר איריס טרומן - דוקטור במשפטים בתחום התאגידים , 
כלכלנית ובעלת תואר MBA מרצה בפורומים למשפט ועסקים ומכהנת כיו"ר הועדה לבית 
משפט כלכלי בינלאומי של לשכת עורכי הדין בישראל

לייעוץ מיידי! 054-5795890   
צריכים ייעוץ משפטי? 
אנחנו פה עבורכם

מאמרים משפטיים

פיצויים עקב רשלנות רפואית

מאת ד"ר איריס טרומן, עו"ד 
 

כיצד תדע האם סבלך המתמשך או נזקי גוף אחרים שנגרמו לך בעקבות הליך רפואי , נובעים עקב טיפול רשלני? כיצד תוכל לתבוע פיצויים?

 

לא פעם אנו שומעים על מקרים בהם מטופלים נותרים עם כאבים כרוניים ,צלקות, נכות קשה ואף מוות עקב טיפול רפואי רשלני שקיבלו.מקרים אלו יכול ויהיו בניתוחים פלסטיים וטיפולי לייזר, רשלנות בניתוחים בכלל, אבחון לקוי של מחלות ואיחור באבחון סרטן, גילוי מאוחר של גידול, טיפול שיניים רשלני,רשלנות במתן תרופות, טעויות אולטרסאונד, רשלנות בהריון ובלידה , זיהומים, רשלנות בניתוחי לייזר בעיניים ועוד.

 

על מנת להוכיח את התביעה ברשלנות רפואית, יש להראות כי הרופא או המוסד הרפואי, הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי המטופל והתרשלו במעשה או במחדל. לצורך כך מצורפת לתביעה חוות דעת של  מומחה רפואי הקובעת האם התקיימה הרשלנות, כלומר האם הרופא לא עמד בסטנדרטים הרפואיים הסבירים והמקובלים בעת מתן הטיפול ועקב כך נגרם נזק למטופל. 

    

תביעת רשלנות רפואית יש להגיש  תוך 7 שנים לאחר המועד בו הנפגע מגלה  כי יש קשר בין  הפגיעה או הנזק ממנו הוא סובל והאירוע הרשלני. במידה ולא הגיש הנפגע תביעה תוך תקופה זו – לא יוכל להגישה  למעט במקרים חריגים. כאשר מדובר בקטינים, ספירת 7 השנים עד ההתיישנות מתחיל  בגיל 18 ומסתיים בגיל 25.


רשלנות רפואית יכל  שתהיה כאשר מתקיים איחור באבחון מחלה, או אבחון שגוי של מחלה או שהטיפול אשר ניתן היה רשלני. מצב אחר בו יתכן ותקבע רשלנות הוא מקום בו לא הוסברו למטופל כל הסיכונים הקיימים בטיפול מסוים או בניתוח טרם ביצוע ההליך. במקרה האחרון, למרות שהרופא המטפל לא התרשל עדיין ניתן להגיש תביעת רשלנות נגדו על שלא הסביר למטופל את סיכוניי ההליך , פרוצדורות רפואיות וטיפולים רפואיים חלופיים.

פיצויים עקב הרעת תנאים במקום העבודה

מאת ד"ר איריס טרומן, עו"ד

המצב הכלכלי הקשה והמיתון המתמשך מאלץ מעסיקים רבים להרע את תנאי עבודתם של עובדים החל בקיצוץ בשכר, בשעות העבודה ובחופשה כפויה. אולם, על פי הדין והפסיקה, הרעת תנאי העבודה ללא הסכמה מפורשת של העובד אינה אפשרית ותהווה הפרת חוזה מצד המעביד. בית משפט קבע בבג"צ מילפלדר נגד בית הדין הארצי 239/83, כי המעביד, כצד לחוזה, אינו זכאי על דעת עצמו, באופן חד צדדי ,  להחסיר או לשנות תנאי מתנאי החוזה ואם עשה כן – הדבר מהווה הפרה של החוזה. הפרה זו מזכה את העובד בסעדים משפטיים למעט ארבעה חריגים להלכת מילפלדר, וכאשר מתקיים אחד מהם- המעביד או העובד רשאים לשנות באופן חד צדדי הוראה בחוזה העבודה, כדלהלן:


 א.         כאשר החוק מעניק, לצד לחוזה העבודה, את הזכות לשנות חד-צדדית הוראה בחוזה.
ב.         כאשר הצדדים כורתים חוזה עבודה חדש, שלפיו יחול שינוי באחת ההוראות בחוזה הישן.
ג.          כאשר תוכנה של הוראה חוזית, על פי טבעה, הוא כזה שהינה מסתיימת או משתנה בטרם סיום החוזה בין עובד ומעביד.
ד.         או כאשר בחוזה העבודה הקיים ישנה הוראה, מפורשת או משתמעת, המעניקה לאחד הצדדים את הכוח לשנות הוראה מסוימת בחוזה, בלי לסיים את החוזה כולו.


מקרה בו המעביד הרע את תנאי העבודה באופן חד צדדי, ללא הסכמת העובד- זכאי העובד לדרוש מהמעביד לקיים את החוזה הקיים כלשונו ללא שינויים או "להתפטר בדין מפוטר" עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה ולקבל פיצויי פיטורין כאילו פוטר.


חשוב להדגיש ,כי לפי הפסיקה, אם עובד אשר תנאי עבודתו הורעו ללא הסכמתו, מתעכב במתן הודעת התפטרותו או בהגשת תביעה- יראוהו כמי שהסכים, בהתנהגותו, לתנאי החוזה החדש,וכמי שמנוע מלטעון, בדיעבד ולאחר עיכוב לא סביר, כנגד השינוי בהוראה בחוזה. אולם, נקבע גם כי עיכוב סביר בהגשת התביעה על ידי עובד שנפגע משינוי בתנאי עבודתו ללא הסכמתו- אינו מהווה ויתור על מימוש החוזה המקורי, או הסכמה לכריתת חוזה חדש. בפרשת זיוה טור נגד מעשה אומן דב"ע נד 3-24 נפסק כי אין לדרוש מעובד שיתפטר מיידית עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, טרם בירר לגבי מקום עבודה חלופי.


  •  המסקנה לעובד: במידה והמעביד, באופן חד צדדי, הרע את תנאי עבודתו של העובד , על העובד למחות,להתנגד לשינוי או/ו להגיש תביעה בתוך תקופה שלא תעלה על שמונה חודשי עבודה שבהם המשיך בעבודתולאחר ולמרות מחאתו.
  •  המסקנה למעביד:  על מנת להימנע מטענות עובד בנידון, על המעביד לקבל הסכמה מפורשת כתובה וחתומהע"י העובד,להרעת תנאי עבודתו, טרם ביצוע הרעת התנאים או סמוך לאחריה.

בעל שליטה בחברה ? זהירות העיריות מאחוריך. 

מאת ד"ר איריס טרומן, עו"ד 
 

סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים למשק המדינה אשר חוקק באמצעות תיקון חקיקה עקיף ע"י סעיף  79 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004, למעשה מייחס את חוב החברה לבעל השליטה, תוך הרמת מסך ההתאגדות וזאת אם התקיימו נסיבות מיוחדות המנויות בסעיף 119 א(א) לפקודת מס הכנסה.

על פי פקודת העיריות רק המחזיק בנכס חב בארנונה בגין הנכס אולם התיקון לחוק מאפשר את גביית החבות מבעלי שליטה,אף  שאינם המחזיקים בנכס.

 

אחד השיקולים המרכזיים להעדיף הקמתה של חברה בעלת אישיות משפטית נפרדת, היא ההגנה כביכול, העומדת לבעל השליטה מפני תביעות נושים, והאחריות המוגבלת. אחריות בעלי המניות כלפי נושי החברה מוגבלת אך ורק לשיעור השקעתם בהון החברה, ו אין הם נושאים באחריות לכיסוי חבויות החברה כלפי נושיה. עקרון זה עומד בבסיסו של עידוד פיתוחה של  כלכלה דינאמית ככלל, ומדיני החברות בפרט.

 

הרמת מסך ההתאגדות המאפשרת ביטול הגבלת האחריות נעשת כדין ע"י הערכאות השיפוטיות ובפיקוחם, וזאת לאחר בדיקה דקדקנית של התיק נשוא התביעה. והנה, סעיף 8 (ג) מיתר את דרך המלך ונותן לרשויות כוח רב להטיל חיובים ולעיתים ללא בירור מעמיק של העובדות.


לדברי כב' השופט' ישעיה, סעיף 8(ג) לא מטיל חיוב חדש של מס אלא מוסיף "אמצעי גביה" חדש. הסעיף אינו  מתייחס למועד הטלת החיוב, אך מבחינתו של בעל השליטה, מדובר במס חדש שלא חל עליו קודם לחקיקת סעיף 8 (ג) ולכן  לא ניתן לפרש סעיף זה, כך שחוב שהוטל על החברה לפני צאת החוק החדש, יהיה ניתן לגבייה מבעל השליטה.


לדברי כב'  השופט זכריה ימיני למרות שהנתבעים טוענים שמאחר והם לא החזיקו בנכס אין לחייבם בתשלום הארנונה- דין טענתם זו להידחות וכי  לפי סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, הם מחויבים מכוח ההחזקה של החברה. למעשה, מבעלי שליטה גובים את חוב החברה, שהיא הייתה המחזיקה בנכס, ולא גובים את הארנונה מבעלי השליטה עקב היותם מחזיקים בנכס.